בשנת 1994 מוניתי לתפקיד מהנדס העיר רמלה. במבט על העיר כעל מתווה אורבני גדוש ב-9,000 דונמים המחשקים תחום שיפוט "עמוס" בשכונות מגורים ותעסוקה ללא הפרדה ותיחום. במצב זה נוצר ערוב עירוני אשר כמעט ולא אפשר יצירת שדרוג ותוספת בניה חדשה. כל זאת, לאור מתיחת הבינוי עד לקצה גבול היכולת העירונית – גבול תחום השיפוט הישן.
המאפיין העירוני, כמו בערים אחרות אשר נבנו בחופזת קליטת גלי העלייה של שנות החמישים, יצר שיכונים לרוב – לצד זיכרונות בינוי היסטורי של עיר עתיקה כלואה בליבת העיר. לצד כל אלה התגלה חוסר ממשי של שטחים ירוקים פתוחים ושטחים למבני ציבור. מארג אזורי התעסוקה והתעשייה במרחב העירוני נראה אקראי.
המטרה הייתה ברורה: הכנסת לוגיקת תכנון, אשר תסדיר את המרחב העירוני של רמלה על תכליותיו המגוונות, הגדרת הפרדה ברורה בין אזורי תעסוקה ומגורים, הטמעת שטחי ציבור חדשים אשר יאפשרו שילוב השכונות הותיקות לצד התכנון התוספתי למגורים והסדרת מערכת תשתיות וכבישים, אשר תחזק את הנגישות למתחמים המתוכננים.
בעצם, יצירת סטנדרטים עכשוויים לשיקום המערך האורבני בעיר ולהצעידה לשנות האלפיים תוך חיזוק הקשר של רמלה לליבת מטרופולין ולמרכז הארץ, בחיבור הגון לצירי תנועה ארציים כמו כביש 40 ,44 , כביש 6 וכביש 431.
חיבור זה, ישלב ויערב את רמלה במערכת הביקושים לדיור על בסיס השענות על נוחות והגעה מהירה לליבת המטרופולין.
התכנון המחודש, החל בצורה אינטנסיבית משנת 1995 ונמשך עד שנת 2007. תכנון זה, יצר שילוב והתאמה אורבנית של מרכיביה האורבניים של העיר תוך הפרדת תכליות, הן במבנה הבינוי והן בדרכי הנגישות לאזורי התעשייה. כמו כן, יצירת רבדים נוספים בתוספת שכונות מגורים חדשות.
הקונספציה של בינוי תוספתי מחוץ לתחום השיפוט, הובילה לתהליך של הרחבת תחום השיפוט של העיר במעל ל-2,500 דונמים נוספים.
הצורך בהרחבת תחום השיפוט, הביא לסיפוח שטחים ממועצה אזורית גזר, ממושב מצליח ומועצת באר יעקב. מהלך זה, אפשר יצירת תכנון מחודש והיקפי של שכונות מגורים בסטנדרט גבוה, כמו גם יצירת מכלולים חדשים של שטחי ציבור מבונים, לתרבות קהילה וספורט, יחד עם יצירת שטחים ציבוריים פתוחים לגינות ציבוריות, נופש ופנאי ולרווחת ציבור התושבים.
פרויקט תכנון עיר ,תכנון ארוך טווח:
בתחום המגורים:
קידום תכניות בניין עיר למתחם "מצליח" (קריית האמנים של היום), אשר כלל תכנון של למעלה מ-2,700 יחידות דיור.
תכנון למתחם רמלה מערב (שטחי באר יעקב לשעבר), אשר כלל למעלה מ-3,500 יחידות דיור חדשות.
תכנון אינטגרטיבי של קישור רצף נגישות ושטחים פתוחים עם מכלולי הבינוי בשכונות הותיקות.
בתחום אזורי התעסוקה:
ביסוס אזורי התעסוקה נעשה מתוך הבנת פוטנציאל מיקומו במרכז הארץ ובצמוד לכבישים ארציים. הגישה התכנונית התבססה על תכנון ורסטילי ,גמיש תכליות, בשני מתחמים, ממזרח וממערב לכביש 40 (כביש ארצי המוביל ממחלף רמלוד צפונה לצומת אחיסמך).על פני מתחמים אלה תוכננו כמיליון ו-700 אלף מ"ר מבונים של תעסוקה מסחר ומשרדים, כולם בראיה למימוש בשלבים לטווח הארוך.
כחלק מתכנון זה, תוכננו תב"עות לשדרוג אזור התעשייה הישן של רמלה, אשר בהמשך ישולב כמקשה אחת של רצף התעסוקתי אחד.
בתחום תשתיות כבישים ומסילות:
תוכננו תוספת, מחלפים ,יצירת צמתים ועיבוי כבישים קיימים.
כביש 431 בתחום ההשקה לרמלה, תוכנן לשירות מתחמי המגורים, כמו מתחם מצליח. כמו כן, תכנון נגישות צמודה ל431 לחיבור השכונות החדשות עם ליבת העיר הותיקה.
מחלף רמלוד- כביש 44 וכביש 40, תוכנן ובוצע ליצירת הפרדה מפלסית וסילוק עומסי תנועה מרחבי העיר.
מחלף כביש 44 צומת תעבורה, תוכנן להפרדה מפלסית, כך שתנועה פנים עירונית מרחוב תל חי וקריית הממשלה תשוקע מתחת לציר מסילת הרכבת ומתחת לכביש 44, הישר לאזור התעסוקה על ציר שדרות ירושלים.
כביש 44 בכניסה מערבית לרמלה, תוכנן ליצירת רצף תנועתי על כביש 44 משוקע מתחת לציר מסילות רכבת ומתחת לתכנית לבינוי מגורים ומשרדים במתחם מכבי.
כביש 200 עוקף רמלה מערבי, מחבר את כביש 40 לכביש 44.
כביש 40, שיקוע כניסה למתחם מצליח (קריית האומנים).
כביש 40, חיבור תנועתי לאיחוד מתחמי תעסוקה.שיקוע כביש גישה מאזור תעסוקה ממערב לכביש למתחם הרג"מ ממזרח לכביש.
תוואי מסילת רכבת למחם התעסוקה המטרופוליטני, רג"מ.
